אתמול כתבו בגלריה על בלוג של זוג שהחליט לאכול בעלות של דולר ליום.
כמובן שיצא להם מזה גם ספר. בכלל נראה שכל מי שכותב בארצות הברית בלוג מייד פונים אליו מהוצאת ספרים...
בכל אופן, סך הכל הם חיו ככה חודש וגם זה היה לפני שנה ועכשיו יוצא הספר שלהם.
אני לא אהבתי בכלל בכלל.
קודם כל, כמה צדקני אפשר להיות? כמובן שהם היו טבעונים גם לפני הניסוי שלהם ונורא אכפת להם מהסביבה וכל זה. בלי טיפת הומור - לא כיף.
יש תחושה של התעללות עצמית בתיאור הניסוי שלהם. בקטע אחד מתואר ריב בינהם על האם מותר להם לאכול עוגייה שקיבלו מתנה.
ובכלל מה זה בדיוק אמור להוכיח? האם לאנשים עניים בעולם שבאמת חיים מדולר ליום עוזר שמישהו מנסה לחיות כמוהם?
וכמובן שזה גם לא מקורי. לא רק שזה הולך בעקבות כל ז'אנר העיתונאים שמנסים על עצמם מיני דברים שגורמים סבל, אלא שגם ניסוי דומה מאוד עשה מורגן ספרלוק בפרק הראשון של הסדרה שלו 30 יום כאשר הוא והחברה שלו (ששניהם גם טבעונים, כנראה שזה מראש זן של אנשים שאוהבים ניסויים על עצמם) חיו על שכר מינימום.
בקיצור, לא נראה לי שאני אבזבז עליהם יותר זמן
כמובן שיצא להם מזה גם ספר. בכלל נראה שכל מי שכותב בארצות הברית בלוג מייד פונים אליו מהוצאת ספרים...
בכל אופן, סך הכל הם חיו ככה חודש וגם זה היה לפני שנה ועכשיו יוצא הספר שלהם.
אני לא אהבתי בכלל בכלל.
קודם כל, כמה צדקני אפשר להיות? כמובן שהם היו טבעונים גם לפני הניסוי שלהם ונורא אכפת להם מהסביבה וכל זה. בלי טיפת הומור - לא כיף.
יש תחושה של התעללות עצמית בתיאור הניסוי שלהם. בקטע אחד מתואר ריב בינהם על האם מותר להם לאכול עוגייה שקיבלו מתנה.
ובכלל מה זה בדיוק אמור להוכיח? האם לאנשים עניים בעולם שבאמת חיים מדולר ליום עוזר שמישהו מנסה לחיות כמוהם?
וכמובן שזה גם לא מקורי. לא רק שזה הולך בעקבות כל ז'אנר העיתונאים שמנסים על עצמם מיני דברים שגורמים סבל, אלא שגם ניסוי דומה מאוד עשה מורגן ספרלוק בפרק הראשון של הסדרה שלו 30 יום כאשר הוא והחברה שלו (ששניהם גם טבעונים, כנראה שזה מראש זן של אנשים שאוהבים ניסויים על עצמם) חיו על שכר מינימום.
בקיצור, לא נראה לי שאני אבזבז עליהם יותר זמן
